הרבה שיחות בנושא גיל המעבר מתמקדות באסטרוגן ופרוגסטרון. אבל יש עוד שחקנים משמעותיים במערכת ההורמונלית שלנו שכדאי להכיר.
אחת מהשחקניות הראשיות בסיפור היא בלוטת האדרנל, שתכלס הן שתיים. שתי בלוטות קטנות – אחת מעל כל כליה. מכאן השם שלהן 'יותרת הכליה'.
המערכת הזו מתזמנת בין המוח, יותרת המוח ובלוטות האדרנל ועוזרת לפעול: לנו לקום בבוקר, להגיב לסכנה ולשמור על לחץ דם תקין וכו.
בלוטות האדרנל אחראיות על:
- הורמוני סטרס: הפרשת קורטיזול ואדרנלין המכינים את הגוף לפעולה במצבי דחק.
- מאזן נוזלים ולחץ דם: הפרשת אלדוסטרון, המשתתף בוויסות הנוזלים והמלחים בגוף ומשפיע על איזון לחץ הדם.
- חומרי מוצא להורמוני מין: קליפת האדרנל מייצרת הורמונים אנדרוגניים (כמו DHEA ו-DHEA-S) המשמשים כחומרי גלם ליצירת הורמוני מין ברקמות השונות.
ופה, חברות, הסיפור הופך למעניין במיוחד, בעיקר סביב גיל המעבר. כשהפעילות השחלתית משתנה והייצור השחלתי של האסטרוגן והפרוגסטרון פוחת, התפקיד של האדרנל הופך למרכזי עוד יותר.
פלא הבריאה – ומתי מתחילות בעיות?
בשיתוף פעולה מורכב בין האזור במוח שנקרא היפותלמוס (מהווה כגשר בין מערכת העצבים להורמונים), יותרת המוח ובלוטות האדרנל (ציר ה HPA), נוצר סנכרון מדהים שבעצם עוזר לנו לקום בבוקר, להגיב לסכנה ולשמור על לחץ דם תקין.
ההיפותלמוס אמנם חכם ונפלא, אך מנגנוני התגובה שלו לסטרס הם עתיקים. מבחינתו, סטרס הוא בריחה מצ'יטה בסוואנה. הוא לא יודע להבדיל בין סכנת חיים ממשית לבין מישהו שעוקף אותנו בפראות בכביש, עומס בעבודה, דאגה לילדים, המצב הביטחוני בארץ, חוסר שינה או דלקת כרונית בגוף.
אבל, מה קורה כשהמערכת עובדת על "טורבו" בלי להפסיק?
בימים מאוזנים, הורמוני הסטרס משתחררים, עושים את עבודתם ומתפנים מהגוף.
אבל כשהגוף חווה עוררות מוגברת ומתמשכת, הוא מתחיל לתעדף משאבים. מערכות "משניות" להישרדות כמו עיכול, חיסון ורבייה הרבה פעמים נדחקות הצידה. (ובואו – בישראל זה דבר שבשגרה.. תקופות שאנחנו במצב עוררות מוגברת ללא הרף)
הנה מגיע החלק המעניין…
ברפואה הפונקציונלית קיים מושג מוכר "גניבת פרוגסטרון" (Pregnenolone Steal). ומה זה אומר בעצם?
אנחנו יודעים שסטרס ומערכת הרבייה הן לא מערכות נפרדות. פעילות מוגברת של מערכות הסטרס יכולה להשפיע על הציר ההורמונלי שמווסת את הביוץ והמחזור, ולכן אצל נשים מסוימות סטרס כרוני מתמשך יכול להתבטא בשינויים במחזוריות ובתסמינים הורמונליים שונים.
לכן, כשיש מצבי סטרס מתמשכים, הגוף מגביר את הפעילות לייצור קורטיזול על ידי שימוש ברוב חומרי הגלם והמשאבים שלו. לטובת כך ובעקבות כך, ייצור הפרוגסטרון נפגע. ואז אנחנו עשויות לחוות שני דברים עיקריים:
- עודף אסטרוגן: כיוון שרמות הפרוגסטרון יורדות משמעותית בגוף, נוצר עודף באסטרוגן (ביחס לפרוגסטרון – הכל עניין של יחסים) – כשהאסטרוגן גבוה, יכולה להיות נטייה גדולה יותר לתופעות לוואי הורמונליות: מחזור לא סדיר, תופעות PMS, גלי חום שינויים במצבי הרוח ועוד.
- פגיעה בליבידו ובאנרגיה: כשהגוף עסוק בהישרדות, הוא מפחית את התמיכה בהורמונים האנדרוגניים ובאיזון הורמוני המין, מה שעשוי להשפיע ישירות על החשק המיני ותחושת החיוניות שלנו.
אז מה אפשר לעשות כדי לתמוך בבלוטת האדרנל?
הטיפ אולי הכי חשוב שאני יכולה לתת לך זה להתחיל להוסיף הרגלים קטנים ויומיומיים עוד הרבה לפני המנופאוזה.
לא לחכות לגלי החום או שהגוף "יישבר" אלא להתחיל לתת לו כבר עכשיו תנאים טובים לעבודה:
- היגיינת שינה – עמעום אורות כבר בשעות הערב, לכבות מסכים, לשמור על טמפרטורה נוחה בחדר השינה ועוד ועוד – נדבר על זה בהמשך.
- זמן התאוששות – לייצר אורח חיים עם פחות עומסים מתמשכים ויותר חלונות זמן להרגעות.
- פעילות ותנועה – לשלב תנועה ופעילות גופנית תואמות לגוף ולשלבי החיים.
- תזונה תומכת – דגש על מזון מלא, חלבון איכותי, שומנים בריאים וירקות, לצד הפחתת/הסרת סוכרים ומזון מעובד.
- צריכת קפאין – אצל חלק מהנשים, במיוחד בתקופות של עומס, חרדה או שינה לא טובה, הפחתת קפאין יכולה לחולל פלאים במערכת.
- ומה לגבי "קוקטייל האדרנל" שאני מזכירה כל כך הרבה?
מדובר במשקה המכיל שילוב של מי קוקוס: עשירים באלקטרוליטים, מיץ לימון: עשיר בוויטמין C ומלח טבעי: (הימלאיה/אטלנטי) – שמספק מינרלים חיוניים.
כל הנל – מספקים לבלוטות האדרנל חומרים חיוניים ויכולים לתמוך בגוף ולעזור לו להישאר באיזון גם בתוך הימים העמוסים.
הנה קישור למתכון באינסטגרם:
כתבי לי בתגובה מה מתוך המאמר הכי חידש לך או הכי הפתיע אותך?
