רגע, אז כל החיים אני לא אוכל סוכר?

כשאני אומרת לילדות שלי שסוכר ואוכל מעובד זה לא בריא לגוף, הן שומעות את המילים ובטח מתרגמות אותן  ל "אמא והשטויות שלה" 

הרי זה ממש מבלבל! בסופו של דבר מוכרים את זה בכל סופר וזה נמצא על אינספור מדפים וארונות גם בבתים של כולנו.

לא פשוט להסביר לא לילד ולא למבוגר מה הקטע של סוכר, מה הוא עשוי לגרום לנו בגוף כאשר צורכים ממנו 

בצורה מוגזמת. 

אז מה זה השטויות האלה?

בואו נתחיל בכלל להבין מה זה סוכר?

לסוכר יש שמות רבים (כ 60),  הנה כמה מהם:

גלוקוז, פרוקטוז, סוכרוז, לקטוז, מלטוז, סוכר קנים, סוכר סלק, סוכר דמררה, סוכר קוקוס, סוכר דקלים, סירופ תירס, מולסה, סירופ מייפל, סילאן, סירופ אגבה, סירופ אורז, סירופ חרובים, דבש, מלטודקסטרין, דקסטרוז, סירופ מייפל, תרכיז טבעי מפירות

ועוד לא דיברנו על תחליפים סינטטיים לסוכר (סוכרלוז, אלולוז, אריתריטול ועוד), גם הם, תורמים את חלקם לתופעות שנדבר עליהן תכף ואף יותר.

בגוף גם פחמימות מתפרקות לסוכר. פחמימות ריקות: אורז לבן, קמח חיטה בעיקר לבן וכו, מתפרקים ממש כמו סוכר. 

ומתורגמים לאנרגיה של סוכר בגוף – ז"א הגוף מתעל את החומר לאיברים שניזונים מסוכר מהיר כמו השרירים וכו.

כן, פחמימה מורכבת מתפרקת לרוב לאט יותר וכך הספיגה טובה יותר – מה גם שיש בהן ערך של סיבים ומינרלים וכו שהגוף זקוק להם.

אז מה הבעיה עם זה?

כשהגוף מתמודד עם כמויות גדולות וקבועות של סוכרים שונים לרוב יקרו הדברים הבאים:

גליקציה – כשיש לאורך זמן הרבה סוכר זמין בדם, חלק ממנו יכול להיקשר לחלבונים ולשומנים בגוף בתהליך שנקרא גליקציה.

התוצרים שנוצרים בתהליך הזה יכולים לפגוע בתפקוד תקין של תאים ורקמות ולעודד תהליכים של דלקת.

בעצם, הבעיה היא לא שאכלנו משהו מתוק פעם אחת אלא שהגוף נדרש להתמודד שוב ושוב עם עודפים של סוכר. 

עמידות לאינסולין.

בעצם, כשנכנס מזון לגוף, כחלק מתהליך טבעי של פירוק המזון, הלבלב מפריש אינסולין. האינסולין מפרק את הסוכרים ואחראי להכניס אותם לתאים באיברים הרצויים.

כאשר לאורך זמן מגיעה לגוף כמות גדולה של גלוקוז, ונדרש מהמערכת להפריש שוב ושוב אינסולין, עלולה להתפתח ירידה ברגישות של התאים לאינסולין. זהו מצב שנקרא עמידות לאינסולין – והוא גורם עיקרי להתפתחות סוכרת.

רדיקלים חופשיים – כמויות גבוהות של סוכר בדם לאורך זמן יכולות להגביר גם תהליכים של עקה חמצונית: 

מצב שבו נוצרת בגוף כמות גדולה של מולקולות שיכולות לפגוע בתאים וברקמות. 

גם כאן, כאשר התהליך מתמשך לאורך זמן, הוא יכול לתרום לסביבה דלקתית בגוף 

שומן ויסרלי – עודף אנרגיה, ובפרט עודף פחמימות וסוכרים בתנאים מטבוליים מסוימים, יכול לתרום ליצירת שומן בכבד ועלייה בשומן גוף, כולל שומן ויסרלי. שומן זה עוטף איברים פנימיים ויושב עמוק בבטן ומתפקד כמו בלוטה ולא כמו מחסן שומן נחמד לימי מחסור. 

בפועל זה אומר ש 24/7 הוא מפריש חומרים דלקתיים למחזור הדם (שוב, דלקת).

מעי דליף – חיידקים, טפילים ופטריות משגשגים בסביבה שיש בה הרבה [תופים תופים תופים] סוכר!

כשהם משגשגים במעי, נוצר מצב שנקרא דיסביוזה והאיזון ביניהם לבין החיידקים הטובים. מצב זה – יכול להוביל למעי דליף מה ששוב יוצר דלקתיות כרונית בכל הגוף (בסיס טוב למחלות אוטואימוניות) 

זה עולם שלם בפני עצמו, ואם תרצו אשמח להרחיב עליו במאמר אחר.

אז… מה ניתן לעשות?

כשאנחנו מפחיתים משמעותית סוכרים מוספים ומזון אולטרה מעובד, אנחנו מורידים מהתזונה שלנו חלק גדול מהעומס המטבולי המיותר. 

• לאכול מזונות נקיים, מלאים.
• להסיר כל מזון אולטרה מעובד וסוכרים מעובדים, פרי טרי מנגד, אומנם הוא סוכר אבל חשוב לזכור שהוא עשיר בויטמינים מינרלים וסיבים. כל אלו עוזרים לו להתפרק לאט יותר והספיגה טובה יותר הגוף משתמש בחומרים לתהליכים שונים.  אבל כל סוכר אחר חשוב להסיר או להפחית משמעותית.

• לשמור על מרווחים בין ארוחות לטובת סיום עיכול פירוק ופינוי – וירידת רמות האינסולין בדם. 
• יכול לעזור להתחיל את הארוחה מירקות, ואח"כ שומנים והחלבונים.
• להתחיל את היום עם 2 כוסות מים, וכ 20 דק לפני כל ארוחה לשתות כוס מים.
• לשמור על שינה טובה, אימוני כוח טובים ואימונים מרגיעים
• ללכת כ 15 – 20 דק בסוף ארוחה יכול גם לעזור לגוף.

ומעולם התוספים:

• כף חומץ תפוחים אורגני במעט מים לפני הארוחה יכול להאט במידת מה את אנזימי העיכול האחראים לפירוק פחמימות מה שיכול לעזור לשרירים לקלוט טוב יותר את הסוכרים.
• צריכה יומית של כפית קינמון עשויה לשפר את רגישות התאים לאינסולין
• במצבים שכבר יש טרום סוכרת או סוכר גבוה (אפשר לראות את זה בבדיקות הדם בערך של HBA1C) אפשר להיעזר בתוספים מגנזיום וכרום, שהרבה פעמים חסרים בגוף במצב כזה ויכולים לעזור בפירוק הסוכר

כמובן שכל האמור במאמר זה לא בא להחליף התייעצות עם הרופא המטפל או לתת ייעוץ אלא רק לשטח ולהנגיש חלק מהגישות והאמירות שיש בשפע.

במאמר הבא נרחיב על דלקת כרונית בגוף

כמו כן, אני תמיד שמחה ופתוחה לשמוע שאלות רעיונות ובעיקר בקשות.

אם יש משהו שתרצו להרחיב את הדעת לגביו – מוזמנים לכתוב לי. אני מגיעה לכל התגובות ולמיילים ועונה בשמחה.