פעם עשית הכל, והיום רק המחשבה על להתחיל משהו, מרגישה כמו מאמץ גדול?
בשנים שלפני גיל המעבר ובמהלכו, הגוף עובר שינויים משמעותיים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. הורמונים אלה לא משפיעים רק על המחזור החודשי, אלא גם על מערכת העצבים, מצב הרוח, איכות השינה, יכולת ההתאוששות, על תחושת החיוניות והיוזמה ועוד.
במקביל, נשים רבות נמצאות בשלב חיים עמוס במיוחד: עבודה, ילדים, הורים מתבגרים, זוגיות, אחריות כלכלית ואינספור משימות יומיומיות. לפעמים הגוף מצליח לשאת את העומס במשך שנים, עד שהוא מתחיל לסמן שהוא זקוק ליותר תמיכה ופחות דרישות.
האם זה אומר שאת עצלנית? ממש לא!
זה כן אומר שכדאי להפסיק להסתכל על עצמך רק דרך ביקורת, ולהתחיל לבדוק מה באמת קורה בגוף שלך.
כי החיים גדושים ומלאים תיאומים החלטות ועומסים. ואם את אמא, את מנהלת כמה עולמות במקביל. ואם את גם עצמאית מצטרף לזה להחזיק גם עסק וכו וכו. אגב, לעיתים כמעט לבד.
כל זה מצטבר. ולפעמים פשוט מאוד – הגוף מאותת: "אני עמוסה".
מוטיבציה היא לא רק עניין נפשי. היא גם תוצאה של מצב ביולוגי: שינה, סטרס, תזונה, איזון הורמונלי, תנועה ורמות האנרגיה הזמינות בגוף.
בהומאופתיה אנחנו קוראים לזה חיוניות – אותה אנרגיית חיים שמאפשרת לנו לקום בבוקר, להתמודד עם אתגר, להתעניין, ליצור ולפעול.
כאשר החיוניות נפגעת, הרבה פעמים נפגוש גם ירידה במוטיבציה ובתחושת החשק.
אז במקום לשאול באשמה "למה אין לי כוח?", אולי שאלה טובה יותר תהיה:
מה הגוף שלי מספר לי עכשיו?
- האם השינה שלי באמת מיטיבה איתי?
- האם אני נרדמת מול מסכים?
- האם אני אוכלת בצורה שמזינה אותי, או רק משביעה אותי?
- האם יש תנועה בחיי? הליכה, אימון כלשהו, ריקוד או כל תנועה אחרת שעושה לי טוב?
- האם אני נותנת לי זמן התאוששות, שקט ותמיכה?
לפעמים שינוי אחד קטן, משפיע הרבה יותר משנדמה לך
הצעד הראשון הוא להיפרד מהאשמה – ולתרגל הקשבה.
נקודת מבט פונקציונלית והומאופתית
ירידה במוטיבציה היא לא תמיד הבעיה עצמה, הרבה פעמים היא פשוט סימן לכך שמשהו במערכת מבקש תשומת לב.
לפעמים זו שינה לא מרעננת ומשקמת.
לפעמים אלו תנודות ברמות הסוכר והאנרגיה לאורך היום.
לפעמים מדובר בעומס סטרס מתמשך, מחסורים תזונתיים, שינויים הורמונליים או שילוב של כמה גורמים יחד.
גם בהומאופתיה הקלאסית אנחנו לא מתייחסים רק לסימפטום אחד בודד. אלא מתעניינים באדם כולו – מה שנקרא: כוליות הסימפטומים שלו.
לכן אתעניין לא רק בירידה במוטיבציה עצמה, אלא גם בשאלות כמו: מתי התחיל השינוי? מה קדם לו? כיצד הוא משפיע על חיי היומיום? איך נראית השינה? מה מצב האנרגיה? האם יש שינויים במצב הרוח, ברגישות, בסבלנות או בתפקודים נוספים?
לעיתים קרובות, דווקא התמונה השלמה מאפשרת להבין טוב יותר מה הגוף מבקש.
אז מה אפשר לעשות?
לפעמים שינוי אחד קטן משפיע הרבה יותר משנדמה לנו.
לפעמים זו שעה נוספת של שינה, ארוחה מזינה יותר, הפחתת עומסים או תנועה שמחזירה חיים לגוף.
ולפעמים זו פשוט ההבנה שאת לא עצלנית, לא מפונקת ולא חסרת משמעת.
ייתכן שהגוף שלך פשוט מבקש משהו אחר ממה שהיה צריך לפני עשר או עשרים שנה.
הצעד הראשון הוא להיפרד מהאשמה. הצעד הבא הוא להתחיל להקשיב.
מרגישה שאת צריכה יותר תמיכה אישית? מוזמנת לפנות אלי לטיפול הומאופתי וליווי לאורח חיים מיטיב ומאוזן.
איתך,מורן יוגבשתפי חברה שיכולה להרוויח מהתוכן כאן
