אז מי זולל לנו את האנרגיה??
ואיך לעזאזל סטרס גורם לגוף שלנו לאגור שומן דווקא בבטן?
אולי גם את מכירה את זה, את מקפידה על התזונה, מוותרת על פחמימות, ואולי אפילו מתאמנת 3 – 4 אימונים בשבוע אבל
כשאת עולה על המשקל, או מנסה לסגור את הג’ינס האהוב עליך, זה מרגיש כאילו חזרת מחופשה קולינרית.
השומן הבטני רק הולך ומצטבר והגוף מרגיש נפוח ומלא.
ברפואה הפונקציונלית, אנחנו מסתכלות על התמונה הכוללתולא רק על קלוריות (שריפה או הכנסה).
חלק רחב מהמכלול הוא השפה ההורמונלית של הגוף – כאן נכנס לתמונה גם הקורטיזול.
מה זה קורטיזול?
הקורטיזול הוא הורמון חיוני (תכף נראה למה), הוא מופרש מבלוטת האדרנל (יותרת הכליה).
בתנאים תקינים, הוא עוזר לנו להתעורר בבוקר, מנהל את תגובת “Fight or Flight” שלנו.
הבעיה מתחילה כשהסטרס הופך לכרוני.
במציאות המודרנית לדוגמא, המוח שלנו מפרש את ה‘דד ליין’ בעבודה, את המרדף אחרי הזמן בבוקר, או חוסר השינה והדאגות הכלכליות האין סופיות כ“איום קיומי” מתמשך, מבחינתו זה כאילו רודפת אחריי צ'יטה בג'ונגל = חייב לברוח = חייב להפריש המון קורטיזול ולייצר הרבה אדרנלין כדי לשרוד.
אז… כשהקורטיזול נשאר גבוה לאורך זמן – מה בעצם קורה בגוף?
כשהסטרס לא עוצר, אנחנו נכנסים למצב הישרדותי ש"תוקע" את המטבוליזם שלנו:
- קורטיזול מפרק רקמת שריר כדי להציף את הדם בגלוקוז לטובת אנרגיה זמינה – כי אמרנו כבר – מבחינתו את עכשיו חייבת לברוח מהממוטה או הצ'יטה – תבחרי את 🙂
עם ירידת האסטרוגן (שבדרך כלל מגן על השריר), התהליך הזה קורה מהר יותר ולכן קשה לנו לשמור על מסת שריר.
- עודף הסוכר בדם מאלץ את הלבלב להפריש אינסולין.
מכיוון שאת לא באמת בורחת מהצ'יטה, הסוכר נשאר בדם והלבלב מפריש אינסולין כדי לאזן אותו. השילוב של קורטיזול גבוה ואינסולין גבוה הוא פקודה ישירה מהמוח לאגור שומן. הירידה באסטרוגן הופכת את הגוף שלך לפחות רגיש לאינסולין, מה שגורם למנגנון האגירה הזה לעבוד שעות נוספות.
- באזור הבטן יש ריכוז גבוה של קולטני קורטיזול. המוח, מזהה את המהלכים האלה כתקופה של מחסור וסכנה. האסטרוגן שבעבר עזר בפיזור טוב של השומן, עכשיו ירד, והגוף כאסטרטג טוב – עובר למוד הישרדותי ומרכז את כל הרזרבות במחסן הזמין ביותר – הבטן
הגישה הפונקציונלית לפתרון
כדי להתגבר על השומן הבטני, אנחנו צריכות לאותת לגוף שהוא בטוח.
כמה מהלכים שיכולים לעזור לאיזון רמות הסטרס:
- חשיפה לאור שמש בבוקר והחשכת הבית בערב עוזרות לאזן את הפרשת הקורטיזול ומנגד את הפרשת המלטונין (הורמון השינה).
- תמיכה תזונתית: שילוב של מזונות המכילים מגנזיום, אבץ, ויטמינים מסוג B ואדפטוגנים (צמחים וחומרים המסייעים לגוף להתמודד עם סטרס) מסייעים למערכת העצבים לווסת את התגובה לסטרס.
- פעילות גופנית מותאמת: גם פה אנחנו צריכות לאזן. כן לב ריאה, כן כוח, כן גמישות (פילאטיס, יוגה וכו) לצד תרגול אורח חיים – כמו נשימות, מדיטציה ועוד.
השורה התחתונה: הגוף ממש לא לרעתנו, הוא מנסה להגן עלינו. ברגע שנלמד להרגיע את מערכת העצבים, המטבוליזם יתחיל לעבוד עבורנו, ולא נגדנו.
מוזמנת להיכנס לבדוק איך תוכנית הליווי שלי לאיזון נשים בתקופה של שינויים הורמונליים יכולה לתרום לך
מוזמנת גם להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי:
